פורסם באתר "ישראל היום" 28.03.2014
נכתב ע"י חגית רון רבינוביץ'
עלמה, בת ה־8 שלי, לא אוהבת להאזין לשיר "שווים", שכתב עילי בוטנר לאחיו שלקה בנפשו. השיר הזה מזוהה יותר מכל עם "האחר הוא אני", הנושא השנתי הנלמד בבתי הספר, וכל אימת שהוא מושר בפי כולם בשעת המקהלה, שעלמה מחכה לה בקוצר רוח בכל שישי - היא נעצבת אל ליבה הרגיש. מחכה לי בפתח שער בית הספר בסוף היום הקצר, דמעות כלואות בפינות עיניה היפות, והיא מחניקה את גרוני בכל פעם מחדש, לא יודעת מה לעשות עם הרגעים הקשים שנסיבות חייה זימנו לה. נותר לי רק לאסוף את עצמי, לחבק אותה חזק ולהגיד לה, "זה בסדר, את צודקת. את לא חייבת לאהוב את השיר הזה".